כולנגיוקרצינומה היא מחלה עם שיעור תמותה גבוה. במחקרים קודמים הראו שחולי כולליתיאזיס שעוברים ספינקטרקטומיה אנדוסקופית או הרחבת פפילרית על ידי בלון (באנדוסקופיה) הם בסיכון גבוה יותר לכולנגיוקרצינומה לעומת מטופלי כולליתיאזיס שעוברים כריתת כיס מרה.
עוד בעניין דומה
מטרת החוקרים במחקר, שפורסם בכתב העת World Journal of Gastroenterology Oncology, היתה להבהיר את הקשר בין אירועים ביליאריים חוזרים והסיכון לכולנגיוקרצינומה במטופלי כולדוכוליתיאזיס.
מתוך מאגר מידע של השנים 2004-2011 במערכת הבריאות בטייוואן נבחרו מטופלי כולדוכוליתיאזיס סימפטומטיים, בני 18 או יותר שאושפזו בין ינואר 2005 ועד דצמבר 2009. קבוצה הביקורת היתה מטופלים שמעולם לא אובחנו עם כולדוכוליתיאזיס.
נעשה זיווג עפ"י מין וגיל בין קבוצת המחקר לביקורת, ביחס של 1:3. קבוצת המחקר חולקה לתת קבוצות: ספינקטרטומיה אנדוסקופית/הרחבת פפילרית ע"י בלון (באנדוסקופיה) ובה 511 משתתפים, ספינקטרטומיה אנדוסקופית/ הרחבת פפילרית ע"י בלון (באנדוסקופיה) וכריתת כיס מרה (100 משתתפים) וקבוצה שבה לא בוצעה התערבות (1,485 מטופלים).
במחקר נכללו 2,096 מטופלי כולדוכוליתיאזיס ללא התערבות קודמת וללא אבחנה של כולנגיוקרצינומה. בקבוצת ספינקטרטומיה אנדוסקופית/ הרחבת פפילרית ע"י בלון (באנדוסקופיה) אובחנו 12 (2.35%) מקרים של כולנגיוקרציומה. בקבוצה ללא התערבות אובחנו 11 (0.74%) מקרים של כולנגיוקרצינומה. ובקבוצת ספינקטרטומיה אנדוסקופית/ הרחבת פפילרית ע"י בלון (באנדוסקופיה) וכריתת כיס מרה, אובחנו 1 (1%) מקרים של כולנגיורצינומה.
שיעור ההיארעות של אירועיים ביליאריים היה 527.79/1,000 שנות אדם בקבוצת הכולנגיוקרצינומה ו-286.68/1,000 שנות אדם בקבוצה ללא כולנגיוקרצינומה. כלומר, הודגמה קורלציה בין אירועים ביליאריים חוזרים לבין סיכון מוגבר לכולנגיוקרצינומה.
מסקנת החוקרים היתה שמטופלי כולדוכוליתיאזיס שעוברים כריתת כיס מרה לאחר ספינקטרטומיה אנדוסקופית/ הרחבת פפילרית ע"י בלון (באנדוסקופיה) הם בעלי סיכון מופחת לכולנגיוקרצינומה בהמשך חייהם הודות להפחתה באירועים ביליאריים.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות